מה זה R במסחר? למדוד עסקה לפי הסיכון ולא לפי הכסף
המדריך הוא תוכן לימודי כללי, ואינו ייעוץ השקעות או המלצה לפעול בנייר ערך כלשהו.
שתי עסקאות יכולות להיסגר באותו רווח בדיוק ולהיות החלטות שונות לגמרי. באחת לקחתם סיכון רגיל, והעסקה עשתה בדיוק את מה שתכננתם. בשנייה פתחתם פוזיציה כפולה מהרגיל, הסטופ היה רחוק, והתוצאה הטובה הגיעה למרות התוכנית ולא בזכותה. כשמודדים רק בכסף, שתיהן נראות אותו דבר.
R פותר את הבעיה הזו: הוא מודד כל עסקה ביחס לסיכון שלקחתם בה.
מה זה R
R הוא הסיכון המתוכנן בעסקה: כמה תפסידו אם המחיר יגיע לסטופ שקבעתם לפני הכניסה. זו יחידת המידה, וכל תוצאה נמדדת ככפולה שלה. מכאן השם R-Multiple.
- עסקה שנסגרה בסטופ המתוכנן: הפסד של 1R.
- עסקה שהרוויחה פי שניים מהסיכון: רווח של 2R.
- עסקה שנסגרה קרוב למחיר הכניסה: בערך 0R.
היחידה זהה בכל עסקה, בלי קשר לגודל הפוזיציה, לגודל החשבון או למחיר המניה. לכן אפשר להשוות בין עסקה מלפני שנה לעסקה מהשבוע, גם אם הגדלים השתנו.
איך מחשבים R
בעסקת לונג החישוב נראה כך:
- הסיכון למניה = מחיר הכניסה פחות מחיר הסטופ המקורי.
- התוצאה למניה = מחיר היציאה פחות מחיר הכניסה.
- התוצאה ב-R = התוצאה למניה חלקי הסיכון למניה.
בעסקת שורט הכיוון הפוך: הסיכון למניה הוא הסטופ פחות הכניסה, והתוצאה למניה היא הכניסה פחות היציאה.
אותו עיקרון קובע גם את גודל הפוזיציה: גודל הפוזיציה = הסיכון שהחלטתם לקחת בעסקה, חלקי הסיכון למניה. כשהסיכון לעסקה קבוע, 1R שווה בכל עסקה לאותו סכום, וההשוואה בין עסקאות נעשית ישירה.
מודדים מול הסטופ המקורי
אם הזזתם את הסטופ במהלך העסקה, את R מחשבים מול הסטופ המקורי, זה שנקבע לפני הכניסה.
הסיבה פשוטה: R אמור לענות על השאלה "מה קרה ביחס למה שתכננתי". נניח שתכננתם להפסיד 1R, ובמהלך העסקה הרחקתם את הסטופ. העסקה נסגרה בהפסד של 1.8R מול הסטופ המקורי. אם תחשבו את R מול הסטופ החדש, ההפסד ייראה כמו עוד הפסד רגיל של 1R, והחריגה מהתוכנית תיעלם מהנתונים.
ומה עם הזזת סטופ לטובתכם?
הזזת סטופ לכיוון העסקה, למשל למחיר הכניסה או מתחת לשפל האחרון (סטופ נגרר), היא ניהול עסקה ולא חריגה, כל עוד היא חלק מהתוכנית. גם אז R מחושב מול הסטופ המקורי: עסקה שנסגרה בסטופ שהוזז למחיר הכניסה היא בערך 0R, לא הפסד של 1R.
יחס סיכון־סיכוי מול R בפועל
לפני הכניסה, היחס בין המרחק ליעד לבין המרחק לסטופ הוא יחס הסיכון־סיכוי המתוכנן. יעד שהמרחק אליו כפול מהמרחק לסטופ הוא יחס של 1:2, כלומר רווח מתוכנן של 2R.
אחרי היציאה, השוו בין המתוכנן לבפועל:
- R בפועל נמוך בהרבה מהמתוכנן, שוב ושוב: ייתכן שאתם יוצאים מוקדם, או שהיעדים לא מתאימים לסטאפ.
- הפסדים גדולים מ-1R: הסטופ הורחק, לא יצאתם כשהמחיר הגיע אליו, או שהמחיר קפץ מעבר לסטופ בגאפ. כדאי להפריד ביומן בין שלושת המקרים, כי רק השניים הראשונים הם החלטה שלכם. פוזיציה גדולה מהמתוכנן לא משנה את ה-R לפי החישוב למניה, אבל מגדילה את ההפסד בפועל, ולכן כדאי לרשום גם אותה.
- R בפועל קרוב למתוכנן: הביצוע תואם את התוכנית, וזה בדיוק מה שרוצים למדוד.
R ממוצע: מספר אחד שמסכם את התהליך
אחוז ההצלחה לבדו לא אומר הרבה. אפשר להרוויח ברוב העסקאות ועדיין להפסיד בסך הכול, אם הרווחים קטנים וההפסדים גדולים. ואפשר להרוויח במיעוט העסקאות ועדיין לסיים ברווח, אם הרווחים גדולים מההפסדים.
R ממוצע לעסקה, שנקרא גם תוחלת (Expectancy) כשמודדים אותו ב-R, מחבר את שני הצדדים: סוכמים את ה-R של כל העסקאות ומחלקים במספר העסקאות.
דוגמה להמחשה
עשר עסקאות מומצאות, לצורך החישוב בלבד:
| עסקה | תוצאה |
|---|---|
| 1 | הפסד של 1R |
| 2 | רווח של 2.4R |
| 3 | הפסד של 1R |
| 4 | הפסד של 0.5R |
| 5 | רווח של 1.2R |
| 6 | הפסד של 1R |
| 7 | רווח של 3R |
| 8 | הפסד של 1R |
| 9 | הפסד של 1.6R |
| 10 | רווח של 0.4R |
ארבע עסקאות מתוך עשר הרוויחו, בסך הכול 7R. שש הפסידו, בסך הכול 6.1R. התוצאה הכוללת היא רווח של 0.9R, כלומר R ממוצע של 0.09R לעסקה.
עכשיו הסתכלו על עסקה 9: הפסד של 1.6R, יותר מהסיכון המתוכנן. אילו נסגרה בסטופ המקורי, בהפסד של 1R, הממוצע היה 0.15R לעסקה. זה בדיוק סוג הממצא ש-R חושף ושמדידה בכסף מטשטשת. עשר עסקאות הן מדגם קטן מכדי להסיק ממנו משהו על שיטה, אבל הן מספיקות כדי להבין את החישוב.
התפלגות R: מה מחפשים
כשמצטברות כמה עשרות עסקאות, כדאי להסתכל על כל תוצאות ה-R יחד, למשל בהיסטוגרמה:
- הפסדים מעבר ל-1R. זו הבדיקה הראשונה של משמעת הסטופ.
- רווחים שמתקבצים מעט מעל 0R. סימן אפשרי ליציאות מוקדמות.
- מעט עסקאות גדולות שאחראיות לרוב הרווח. חשוב לדעת את זה, כי יציאה מוקדמת מאחת מהן משנה את כל התמונה.
מי שמנהל יומן בגיליון אלקטרוני יכול לבנות את ההתפלגות הזו פעם אחת ולעדכן אותה. מי שבוחר כלי ייעודי, כדאי שיבדוק שהוא מציג אותה. עוד שאלות לבדיקה במדריך איך לבחור יומן מסחר.
מתי R פחות מתאים
- עסקה בלי סטופ מוגדר. אין סיכון מתוכנן, ולכן אין R. זה כשלעצמו ממצא ששווה לתעד.
- יציאה בחלקים. מחשבים R לכל חלק לפי הגודל שלו, ומשקללים. יש דוגמה בשאלות הנפוצות.
- השוואה בין סטאפים שונים מאוד. סטאפ עם אחוז הצלחה נמוך ויעדים רחוקים, וסטאפ עם אחוז הצלחה גבוה ויעדים קרובים, יכולים להגיע לאותו R ממוצע בדרכים שונות. השוו כל סטאפ קודם כול מול עצמו, לאורך זמן.
R ב-SwingLog
ב-SwingLog, עסקה שהוגדר לה סטופ מוצגת גם ב-R: במסך העסקאות, בסיכום העסקה, שבו מופיע ה-R שמומש, ובמסך הביצועים, שבו יש גם R ממוצע והתפלגות R. ה-R מחושב מול הסטופ המקורי, כשהוא רשום. כשלא נרשם סטופ מקורי שאפשר למדוד מולו, כמו בעסקאות ישנות, החישוב נעשה מול הסטופ האחרון שנרשם. וכשהסטופ זז, הסטופ המקורי נשאר מוצג ביומן העסקה, מחוק בקו לצד הנוכחי, עם מספר הפעמים שהוא הוזז, כשההזזות נרשמו.
אפשר להתחיל ניסיון של 14 יום, בלי כרטיס אשראי.
שאלות נפוצות
מה נחשב R ממוצע טוב?
אין מספר אחד שמתאים לכולם. R ממוצע תלוי בסטאפ, באחוז ההצלחה ובמספר העסקאות שעליו הוא מחושב. מה ששווה לבדוק הוא המגמה שלכם לאורך זמן, וההבדל בין עסקאות לפי התוכנית לעסקאות שחרגו ממנה. איך מזהים את החריגות האלה, במדריך טעויות במסחר שחוזרות.
מה עושים עם עסקה שלא היה לה סטופ?
אין לה R, כי לא הוגדר לה סיכון. רשמו אותה בנפרד וספרו כמה עסקאות כאלה היו. אם תשחזרו סטופ בדיעבד, ציינו שהוא שוחזר, כי הוא פחות אמין מסטופ שנקבע מראש. עוד על מה לרשום לפני הכניסה, במדריך יומן מסחר.
איך מחשבים R כשיוצאים בחלקים?
מחשבים את ה-R של כל חלק ביחס לסיכון המקורי, ומשקללים לפי הגודל. למשל, אם חצי מהפוזיציה יצא ברווח של 2R, והחצי השני נסגר בסטופ שהוזז למחיר הכניסה, התוצאה הכוללת היא רווח של 1R.
R ויחס סיכון־סיכוי הם אותו דבר?
לא בדיוק. יחס סיכון־סיכוי הוא תכנון לפני הכניסה: כמה אתם מצפים להרוויח ביחס לסיכון. R בפועל הוא מה שקרה. ההשוואה ביניהם מראה אם הביצוע תואם את התוכנית.